הוספת טעמי המקרא לתנ''ך ואפשרות חיפוש בטעמים

[רחמים יעקובוב]

(יש תוכנה חינמית שנקראת תורת אמת שיש שם את כל התנ''ך עם טעמים וכן יש להם גופן מיוחד שתומך בתצוגה נכונה של הטעמים שכידוע לא כל הגופנים מתאימים לזה כראוי זה במאמר המוסגר אם יש בעיה של הקלדה וכדומה.)
לכן היתי מציע להכניס טעמים לתנ''ך וזה לתועלת הן בלימוד שהרי מהטעמים נלמדת המשמעות של הכתובים וכן יש דרשות שונות שלומדים משמות הטעמים כמו למשל שאומר הגר''א שבנושא של עבודה זרה הוזכרו טעמים של דרגא תביר ולכן מסופר בגמ' שר' פפא כשמעד בסולם חשש שמא נגע בסרך ע''ז וכדומה על זו הדרך יש הרבה
ועוד זה יועיל למי שרוצה לקרא שניים מקרא עם טעמים או להכין את הקריאה וכך יהיה חלון עם טעמים ובלי
ועוד אם יהיה אפשר לחפש איפה בכל התנ''ך מופיע טעם מסויים כמו שלשלת ואז מוצאים שיש מחנה משותף לכל המקומות ולומדים מזה עינינים שונים וכך עוד ועוד דברים
תודה ובהצלחה!

[רחמים יעקובוב]

מישהו עוד חושב שזה נכון להוסיף טעמים?
נא לכתוב כאן על דעתו.
ועוד אומר שגם מבחינה שיווקית זה כדאי משום שיותר נח לאנשים להשתמש בתוכנה אחת שיש בה הכל מאשר בכמה תוכנות
א' כי לא צריך לקפוץ מתוכנה לתוכנה וב' כי הכל בנוי באותו ראש והולך באותו מהלך של הפעלה והגדרות וכדומה.

[netanelabitbol]

אין ספק עבורי שטעמי המקרא עוזרים בהבנת הפסוק.
הייתי מעונין באפשרות כזו בתוכנה.

[רחמים יעקובוב]

עוד סיבה להוסיף טעמים ולעשות חיפוש בהם עיין בשו"ת יביע אומר חלק ט - אורח חיים סימן צו וז''ל:

והנה ראיתי עוד בסוף התשובה של הרב פעלים שכתב, מיהו נ"ל שאין לסמוך על הרב יכין ובועז לומר חצי פסוק אלא במקום שיש טעם אתנח, אבל במקום טעם זקף קטון לא פסקינן. וה"ט משום שאתנח מצינו שדומה משפטו לסוף פסוק, שבניקוד תיבה שהיא בטעמי סגול נעשית בקמץ, כמו אֶבֶן, בסוף פסוק ואתנח הניקוד אָבֶן, וכן גֶפֶן גָפֶן בֶטֶן בָטֶן. משא"כ בזקף קטון דליתיה להאי כללא, הילכך לא סמכינן לפסוק באמצע פסוק בדאיכא זקף קטון. ע"כ.
ויש להעיר, כי מצינו כן גם בזקף קטון, ותהי להם הלבנה לאָבֶן (בראשית יא ג), אשר ימצא אתו יהיה לי עָבֶד (בראשית מד י), אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עָבֶד (בראשית מד יז), ירכיבהו על במתי אָרֶץ (דברים לב יג), ויבן שלמה את גָזֶר (מלכים א ט יז), וקרע לו חלוני וספון באָרֶז (ירמיהו כב יד), ואלה תולדות פָרֶץ (רות ד יח), להטות משפט גָבֶר (איכה ג לה), שלשים אגרטלי כסף אָלֶף (עזרא א ט), בני בית לָחֶם (עזרא ב כא), וחומת ירושלים מפורָצֶת (נחמיה א ד), ועזריה הוליד את חָלֶץ (ד"ה אב לט), ועוד. וכולם בזקף קטון. וכן בפירוש רש"י (חגיגה ו סע"ב) מוכח שדין זקף קטון כדין אתנח. ע"ש. אף שמדברי הגר"ד פארדו בספר חסדי דוד קדשים, (מנחות פרק ו דף מח ע"ב) יש סיוע לדברי הרב פעלים. וצ"ע. וע' בשו"ת מהרש"ם ח"ג (סי' שנט), ובשו"ת זכרון יהודה (חאו"ח סי' קפ). ובספר ברכת אהרן (מאמר קח), ובשו"ת הרב"ז לרבי בצלאל זאב שפרן (סי' כו). ואכמ"ל. עכ''ל היביע אומר

הרי שאם היה אפשרות לחפש מילים עם טעמים הינו יכולים להביא ראיות לנידונים מעין אלו ולהוכיח נגד או בעד כל מיני כללי דיקדוק ע''פ מקורות בפסוקים.

[בולע בשקיקה]

רעיון נפלא, אשמח לשמוע דעתו של מנהלינו היקר שליט"א.
-----------
במאמר המוסגר, מאוד רצוי להביא רעיונות איך להחיות את הפורום המיוחד שלנו, לדעתי אפשר לעשות בה דברים מעניינים.

[יצחק גרינשטיין]

גם אני מצטרף להנ"ל.

[דוד]

גם אני מצטרף להצעה הזאת. ראיתי שבמנחת שי יש טעמי המקרא. חשוב מאוד שיהיו בתנ"ך עצמו. יש מהדורה אלקטרונית טובה מאוד מבוססת על כ"י לנינגרד (כמו זאת שיש עכשיו). אשמח לדבר עם מישהו על הפרטים.
תודה מראש,
דוד

[דוד קורצוג]

שלום מה קורה עם ההצעה הזאת?

[lazco]

שלום וברכה,
מגירסה 21 יש טעמים בתנ"ך (להדפסה ולא להעתקה)
מגירסה 22 ניתן גם להעתיק את הטעמים