תיקונים והוספות

[עורך]

ספרים להוסיף:
באר היטב
תוספת שבת
שלשלת הקבלה
סדר הדורות
*
לעשות קשר בין ירושלמי לבבלי ולהיפוך [כל פרק או עכ"פ כל מסכתא]
שיוכלו לפתוח פרשיות השבוע, וכן כל הספרים ע"פ פרשת השבוע, ולא רק ספרי חסידות
*
תיקונים
חי' הרשב"א חולין לד: ד"ה הראשון: דהא כהן אינו מוזהר אם על נגיעת נבלה עצמה – צ"ל "אפילו" על נגיעת.
שו"ת שואל ומשיב מהדות"ל ח"א סי' רמ"ז "ומהגם" - הוא ב' תיבות "ומה גם".
הגהות רעק"א חו"מ סימן רצ"א ס"ב: ג"כ אפשר לומר דהרא"ש כ"כ לשיטתו - צ"ל נ"ב אפשר לומר.
מצודת דוד - משלי ב' י"ט [חסר מלת "המינות"] - כל באיה. כל הבאים אליה לא ישובון מדרכם הרע, כי קשה מאד לפרוש ממנה, ולא ישיגו עוד מעתה ארחות חיים, ונאמר אף למשל על דרכי "המינות", כי קשה מאוד לפרוש ממנה אחר שהורגל בה:
אלשיך פרק א': ועל פי דרכו כיוון לומר "שאומר" בני אל תלך - צריך להיות "שאומרו", וכן הוא בדפו"ר.
שו"ת יהודה יעלה ח"א יו"ד סימן מ"ה: כן הקשה הנוב"י קמ"א ח"א ה' סי' מ"ג - צריך "חלק אבן העזר".
מג"א סימן שס"ב סק"ג: אפי' לא "נגע" האילן לכך - צ"ל "נטע"
או"ח סימן שס"ב פרישה ודרישה מחולפים.
תוספות בבא קמא פב א ד"ה כדי: כדי שלא ילינו ג' ימים בלא תורה - וא"ת מ"ש שתיקנו שני וחמישי וי"ל משום דאמר במדרש משה רבינו ע"ה
עליו השלום
עלה בחמישי לקבל לוחות האחרונות וירד בשני ונתרצה לו המקום ולפי שהיה עת רצון
[תיבות "עליו השלום" הוא פיענוח הר"ת הנ"ל, וצריך בין ב' ++ ולא בשורה נפרדת].
לבוש או"ח סימן שס"ב סעיף ד': דהויכמו גג של רשות היחיד כיון דמחיצות לדירה נעשו אף על פי שלא לדירת מעלה נעשו - "דהוי כמו" כצ"ל.
ארוך מש"ך סוף סימן צ"ג: ומהך דפרק המפקיד אין ראיה כלל דהתם קאי אהמפקיד לחבירו שמן ועירבו אם שמנו דאינו מוצא לו בלע - צ"ל "עם" שמנו.
יש כמה פעמים שנכתב בספרים "כמ"ש" פעמיים, וקשה עלי לציין, וקל לעשות חיפוש ולמצוא אותם ברגע.
גם יש כמה פעמים "לעינינינו" וצריך להיות "לענינינו". [וגם זה קל למצוא ע"י חיפוש בלי תוספות]
חסר תרגום על שיר השירים.
לבוש תקס"ה סוף סעיף ה', יש ב' פעמים :: וצריך למחות אחת.
במשבצות זהב סימן ק"ג - נדפס פעמיים על עשרה אותיות הראשונים.
הערות בשארית ישראל שער התקשרות אינם על מקומן.
הערות לברכי יוסף להחיד"א יו"ד סימן רס"ד אות א' הערה א' צריך להיות "דלכתחילה" יכול למנות האב שליח. ולא "דלכתחי".
כנסת הגדולה יו"ד פ"ב הגהות ב"י אות מ"א: והש"ך והרשב"א והרא"ש ל"פ - צריך להיות "דהרשב"א".
עוד שם: ובס"ה מיירי במקומות שנהגו "היתר" ואין דבריו נכונים, עיין שם. - צ"ל שנהגו "איסור". [וכ"ה בטו"ז שם, וכן העתיק הפרמ"ג בשפתי דעת אות י"א]
תוספות עבודה זרה כב. ד"ה תיפוק ליה - יש כמה טעותים בפיענוח הר"ת שנמצא בשורה בפני עצמה
תנחומא מסעי סימן ח' וגדלנו "במערה" אחד על אבוס אחד - צ"ל "במרעה".
שו"ת כתב סופר או"ח סימן מ"א ד"ה ומצאתי ראיתי: ופשיטא ליה דמשום חילול השם דנכרי ליכא חילוק בין תוך התחום לחוץ "התחום" - צ"ל "לתחום".
שו"ת מהר"ם שיק או"ח סימן ק': ראה דסובר דבעיר שדרים גם הרבה ישראלים - צ"ל גם "כן" הרבה ישראלים.
עוד שם: ומה יוכל הישראל לעשות - בנדפס "ומאי" יוכל הישראל לעשות.
ויקרא רבה פרשה ו' סימן ב' (ווילנא) - יש שם הרבה טעותי הדפוס ולא נחתי לפרשם, תעיין במהדורה הנדפסת ותראה.
פרי חדש סימן תנ"א אות ט"ז: ומה שכתב אם בליבון כל דהו כו'. משמע דאף המחמיר לא הצריך אלא ליבון כל דהו והא ודאי ליתא, דלדעת היש מחמירין מצריך ליבון גמור וכמו שכתבתי בסעיף י"א בדין מחבת, וליבון כל דהוא לא מהני אלא במידי דסגי ליה בהגעלה וכמו שכתב רמ"א גופיה בסעיף ד', ואפשר דהוי סברת עצמו שעשה פשרה בין שתי הסברות: - צ"ל ומה שכתב "אך".
חסר לבושי שרד על סימן תקנ"א
ובסימן תקמ"ט בסופו איתא כך: "(שם) בראש השנה נהרג. עיין כנסת יחזקאל סימן כ"ג: (א) (ב) (ג) (ד) (ה) (ו) (ז) (א) (ב) (ג) (ד) (ה) (ו*) (ז*) (ח) (ט) (י) (יא) (יב) (יג) (יד) (טו*) (טז*) (יז*) (יח) (יט) (כ) (כא) (כב) (כג) (כד) (כה) (כו*) (כז) (כח) (כט) (ל) (לא) (לב) (לג) (לד) (לה) (לו) (לז) (לח) (לט) (מ*) (מא) (מב) (מג) (מד) (מה) (מו) (מז) (מח) (מט)" - ואיני יודע מה הוא.
בדגול מרבבה סימן רמ"ט חסר דיבור שלם וארוך.
חתם סופר ב"ק נגמר לאחר דף ו'!