ימי החנוכה ופורים לא יבטלו, מה הפשט?

[עורך ספרים]

כתב מרן הבית יוסף במגיד מישרים פרשת ויקהל, שימי חנוכה ופורים לא יבטלו לעומת שאר המועדים, וכן מצינו לגבי פורים בעוד כמה מקומות.
מה הפשט בזה? האם כל החגים הכתובים בתורה יתבטלו?

[responsa]

שו"ת ציץ אליעזר חלק יג סימן ע

(ז) בסי' תרע"ו כותב ע"ד העטרת זקנים שמביא דרשת חז"ל שכל המועדות יהיו בטלים חוץ מחנוכה ופורים. ושואל כת"ר, דלא ידע איה מקום דרשה זו וכו'.

ואודיעהו שגם בס' מגיד מישרים למרן הב"י ז"ל פ' ויקהל, היה מקובל בידו חז"ל כזה, דכותב שם בלשון: והיינו דאמור רבנן חנוכה ופורים אינם בטילים לעולם עיין שם. וראיתי בס' קדמות ספר הזוהר להגרד"ל ז"ל במאמרו על הספר מגיד מישרים, שמעיר עליו כהערת כת"ר על העטרת זקנים, דבמדרש משלי איתא רק על ימי הפורים שאינן בטלין לעולם ע"ש. אבל כפי הנראה היה לפניהם חז"ל כזה, ונעלם מאתנו כשם שמצינו עוד הרבה מאמרי חז"ל שמוזכרים בדברי הראשונים ואנו לא זכינו לאורם.

[למאי_נמ?]

1. מדרש משלי (בובר) פרשה ט סימן ב:
"[ב, ט] טבחה טבחה מסכה יינה. אמר ר' אבהו זו אסתר המלכה, שבשעה שהגיע צער לישראל בימי מרדכי, מה עשתה, התקינה סעודה לאחשורוש ולהמן הרשע, ושכרה אותו יין ביותר, והיה הרשע סבור בעצמו שחלקה לו כבוד, והוא לא היה יודע שפרשה לו מצודה שמתוך ששכרה אותו יין קנתה לה אומתה לעולם. אף ערכה שלחנה. שערכה לה שלחן בעולם הזה ובעולם הבא, ואי זה, זה שם טוב שקנתה לה בעולם הזה ובעוה"ב, שכל המועדים עתידים בטלים, וימי הפורים [אינם בטלים לעולם, שנאמר וימי הפורים] האלה לא יעברו מתוך היהודים (אסתר ט כח). אמר ר' אלעזר אף יום הכפורים אינו בטל לעולם, שנאמר והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה (ויקרא טז לד)."
(זהו אחד המקורות לגבי פורים, שהזכיר 'עורך ספרים').

2. לגבי המקור, כבר הביא ר' מאיר מהציץ אליעזר, ומי יבוא אחר המלך. ויש לציין, שכפי הנראה הדבר נמשך מזה שכל מועדי מגילת תענית בטלים, מלבד חנוכה ופורים (וע"ז לא חסרות תוצאות בפרוייקט השו"ת).

3. לגבי ה"פשט", אז אפ"ל את המח' הגדולה בפירוש המאמר גבי פורים (עי' שו"ת הרשב"א ח"א סי' צג; תפארת ישראל למהר"ל פנ"ג; שו"ת הרדב"ז ח"ב סי תתכח; ועוד), ואפשר שהוא שייך למש"כ לעיל מס' 2.