הכנסת האנציקלופדיות של הקדמונים כמו שדי חמד ופחד יצחק

[בטלן]

הנה זה ברור שמטרת התוכנה הקיימת היא לעזר למצוא לכל נושא תורני את מקסימום תוצאות מהירות

אבל אינו דומה אם מחפשים למשל על הנושא של "אין הולכים בממון אחר הרוב", אם זה בחיפוש הכללי, או אם מחפשים באנציקלופדיה תלמודית, ששם תמצא ממש את רוב מה שאתה צריך, ואפילו אם לא תמצא את כל מה שאתה צריך, מכל מקום אם תעבור היטב על כל המראי מקומות שמציינים שם תיכנס מידי לכל היקף הסוגייא

אבל מה נעשה שאנציקלופדיה תלמודית היא עדין רק על מחצה שליש ורביע מהנושאים הקיימים, וגם בכל נושא דברי תורה עניים במקום זה ועשירים במקום אחר,

וכמה היה עוזר אם היו מכניסים למאגר את ספר שדה חמד שהוא מקיף כמעט את כל הנושאים מפן אחר, וכמו"כ את ספר פחד יצחק, שאין ספק שהוא עוזר בכמה מחיפוש רגיל בתוכנה,

ובפרט היום שבסריקה איכותית של הספר אפשר להזדרז אם תוכנה טובה של OCR למשל של ABBYY ומתבצע הקלדה מהירה של הספר וכמובן בין 5% ל9% של טעיות שזה נמצא גם אצל כל קלדן אחוז זה של טעיות,

כמה חבל שספרים אלו וכיוצא בהם לא מושקעים בתוכנה חשובה זו,

[lazco]

היינו מאוד שמחים להכניס את השדה חמד אבל יש לנו בעיה עם הזכויות יוצרים

[בטלן]

הרי בחידושי רבינו חיים על הרמב"ם ודאי שלא נשאל רשות מהנכדים...

[בטלן]

הייתי בטוח שבגירסא 24 נראה לכל הפחות את האיצקלופדיה "פחד יצחק" וחבל...

[dannyil]

הרי בחידושי רבינו חיים על הרמב"ם ודאי שלא נשאל רשות מהנכדים...

יש לכם עדות על זה? מי אתה לשפוט מה הוא ומה הוא לא ומדוע? יש להם את זה, ולהיות אסירי תודה ולהכיר טוב את מה שיש להם בפרויקט, וכמה עבודה שהם עשו. אין לך עדות ראייה על מה שהם עשו או לא עשו, כל כך חביב לשמור הערות הכתובה הרעה שלך לעצמך. יש להם ועדה להחליט מה הוא ומה הוא לא ויש להם מנדט על מה לעשות עם זכויות יוצרים (שהנה סוגיה משפטית ויש לו השלכות משפטיות ובינלאומיות לא רק שיקולים של הלכה).

[Kiru]

הרי בחידושי רבינו חיים על הרמב"ם ודאי שלא נשאל רשות מהנכדים...

יש לכם עדות על זה? מי אתה לשפוט מה הוא ומה הוא לא ומדוע? יש להם את זה, ולהיות אסירי תודה ולהכיר טוב את מה שיש להם בפרויקט, וכמה עבודה שהם עשו. אין לך עדות ראייה על מה שהם עשו או לא עשו, כל כך חביב לשמור הערות הכתובה הרעה שלך לעצמך. יש להם ועדה להחליט מה הוא ומה הוא לא ויש להם מנדט על מה לעשות עם זכויות יוצרים (שהנה סוגיה משפטית ויש לו השלכות משפטיות ובינלאומיות לא רק שיקולים של הלכה).

זכותם להכניס מה שהם רוצים ולא להכניס מה שאינם רוצים - ללא ספק. עם זאת, חוקית, עובדה היא שזכויות היוצרים על הספר הנ"ל פגו שכן עברו מעל 70 שנה מאז פטירתו של בעל השדי חמד. כאשר זכויות היוצרים על יצירה פגות, מותר לפרסמה גם ללא רשות היורשים (שאינם בעליה עוד). לעתים מתגלים בימינו ספרים עתיקים, ואין מהם עותקים ישנים אלא רק חדשים מלאחר שהתגלו, ועליהם יש זכויות יוצרים (בדר"כ לא על הטקסט אלא על אלמנטים אחרים בהוצאה). כמדומני שזה המצב בפירוש ר"ח על ברכות ובחלק מספרי הבא"ח. במקרים כאלה המצב החוקי מורכב יותר, אבל כמדומני שזה לא המקרה של השדי חמד. בשורה התחתונה, קשה לראות כאן בעיה חוקית.

אני מסייג שאינני עו"ד, וגם שייתכן שיש דווקא בעיה הלכתית (יש דעות לפיהן אין התיישנות בהלכה).

[dannyil]

אני מסייג שאינני עו"ד, וגם שייתכן שיש דווקא בעיה הלכתית (יש דעות לפיהן אין התיישנות בהלכה).

בדיוק, אתה לא עורך דין, ובכל זאת יש לך דעות רבות על העניין שלפנינו. זה קורה להיות כי יוצרים אשר בבעלות המחבר יש תוחלת חי 70 שנה בלבד לאחר המחבר מת, או את העבודה שלאחר המוות האחרון פורסמה (אשר יכול להיות עשרות שנים לאחר מותו של המחבר). זה עובד רק בהנחה כי זכויות היוצרים לא חודשו או משתלטים על ידי המוציא לאור או המשפחה של המחבר במקרה כזה ספר עצמו אולי פורסם גם לאחר מגבלת 70 השנים על עבודת המוות או לאחר מותו של המחבר עדיין יכול להיות תחת זכויות יוצרים אם המו"ל לקחה על עצמה לחדש את זכויות היוצרים. אם המוציא לאור הוא הבעלים של זכויות היוצרים ואת המו"ל הוא עדיין בסביבה או כבר קנה על ידי איזה מו"ל אחר, ואז באופן חוקי זכויות היוצרים לא יפוג עד שיקולים אחרים נלקחים בחשבון. כאן טמון עבודה המשפטית המבולגנת. יתר על כן זה חל רק על ספרים שפורסמו בין תאריכים מסוימים (אם אני לא טועה עד 1964) במקרה של שושלת סולובייצ'יק, העבודות אינן בבעלות המחבר, אלא את המשפחה ואת זכויות היוצרים הוא בנאמנות שלהם ( אשר אני מניח מתחדש). זוהי הנקודה בה באופן חוקי זה קוצני. הם יכלו בקלות לתבוע את פרויקט בר-אילן על גניבה והפרת זכויות יוצרים. אני מתאר לעצמי שזה סוגיה משפטית הם מעדיפים להימנע. כמו כן, כלל 70 השנים חלה רק בארצות הברית; יש מדינות אחרות תוחלת שונה.

[Kiru]

אני מסייג שאינני עו"ד, וגם שייתכן שיש דווקא בעיה הלכתית (יש דעות לפיהן אין התיישנות בהלכה).

בדיוק, אתה לא עורך דין, ובכל זאת יש לך דעות רבות על העניין שלפנינו. זה קורה להיות כי יוצרים אשר בבעלות המחבר יש תוחלת חי 70 שנה בלבד לאחר המחבר מת, או את העבודה שלאחר המוות האחרון פורסמה (אשר יכול להיות עשרות שנים לאחר מותו של המחבר). זה עובד רק בהנחה כי זכויות היוצרים לא חודשו או משתלטים על ידי המוציא לאור או המשפחה של המחבר במקרה כזה ספר עצמו אולי פורסם גם לאחר מגבלת 70 השנים על עבודת המוות או לאחר מותו של המחבר עדיין יכול להיות תחת זכויות יוצרים אם המו"ל לקחה על עצמה לחדש את זכויות היוצרים. אם המוציא לאור הוא הבעלים של זכויות היוצרים ואת המו"ל הוא עדיין בסביבה או כבר קנה על ידי איזה מו"ל אחר, ואז באופן חוקי זכויות היוצרים לא יפוג עד שיקולים אחרים נלקחים בחשבון. כאן טמון עבודה המשפטית המבולגנת. יתר על כן זה חל רק על ספרים שפורסמו בין תאריכים מסוימים (אם אני לא טועה עד 1964) במקרה של שושלת סולובייצ'יק, העבודות אינן בבעלות המחבר, אלא את המשפחה ואת זכויות היוצרים הוא בנאמנות שלהם ( אשר אני מניח מתחדש). זוהי הנקודה בה באופן חוקי זה קוצני. הם יכלו בקלות לתבוע את פרויקט בר-אילן על גניבה והפרת זכויות יוצרים. אני מתאר לעצמי שזה סוגיה משפטית הם מעדיפים להימנע. כמו כן, כלל 70 השנים חלה רק בארצות הברית; יש מדינות אחרות תוחלת שונה.

שלום,

מציע לך לעיין בחוק זכות יוצרים שזמין ברשת, ולבדוק שוב את מה שכתבת. לדוגמא, אם יש בחוק הישראלי מושג של "חידוש זכויות יוצרים".

[dannyil]

מציע לך לעיין בחוק זכות יוצרים שזמין ברשת, ולבדוק שוב את מה שכתבת. לדוגמא, אם יש בחוק הישראלי מושג של "חידוש זכויות יוצרים".

אני רק בהגנה על זכויות יוצרי הנקודה שאינה עסק פשוט שבו אתה יכול לענות על זה בפורום. אם יוצרי בר-אילן יש בעיה של זכויות יוצרים, אני בטוח שהם בדקו אותו, יהיה זה נבון דן לכף זכות בעניין זה.