ביאור על ספר המצוות לרס"ג (הרב פערלא) עשין עשה נא
ולא מעעמו - צריך להיות ולא מטעמו.
עוד שם:
ועי' בפירש"י ותס' ושאר ראשונים שם - צריך להיות "ותוס'".
כמה תיקונים בספרים שונים שרשמתי באמתחתי
Re: כמה תיקונים בספרים שונים שרשמתי באמתחתי
להדגיש כי עפ"י רוב השתמשתי בבר אילן גירסת 15 [או גירסה 17], ואולי כבר נתקנו כמה טעותים מה שאציין במהדורות החדשות.
ים של שלמה חולין פרק ב' סימן י"ז
אלא קיימא לו כבעייתו של ר"ז, דסבר יש טריפות לחצי חיות. ט"ס וצריך להיות "קיימא לן".
ועוד זאת, בהגהות ברוך טעם בספר צל"ח למסכת פסחים ישנו טעות, וכל אות צריך להיות אות שלפניו, דוק ותשכח.
בשו"ת בית שלמה חלק אורח חיים סימן עט נאמר:
ואף דעכשיו נהגו ללתות החטים, א"כ המקח נתחמץ מתחלה...
צריך להיות "הקמח".
בלחם משנה פרק יד מהלכות שחיטה הלכה יד
והרב ב"י עמד גם עכל זה ותירץ תירוץ דחוק מאד.
טעות הוא וצריך להיות עמד על זה. או על כל זה.
במשנה ברורה סימן תמ"ג סקט"ו יש טעות חמור, שכן נאמר שם:
(טו) אחר שש שעות - ר"ל אע"ג דאז אסור בהנאה מן התורה לרוב פוסקים וא"כ הלא קעבר בקנייתו אדאורייתא אפ"ה בדיעבד אינו תופס דמיו דלא מצינו שיתפוס האיסור על הדבר שהחליף כ"א בע"ז והקדש ושביעית ולפי"ז ה"ה אלא מדרבנן כמבואר בחולין ד' ע"ב ברש"י ותוס' ומסתברא דה"ה לפי"ז אם מכר בתחלת שש דג"כ איסורו מדרבנן הוא אסור לו ליהנות מן בפסח גופא ג"כ אינו תופס דמיו:
וכל מה שהדגשתי ניתוסף בטעות מן הביאור הלכה, ואין מקומו בתוך המשנה ברורה.
ואגב, שם בביאור הלכה איתא:
אסור לו להינות מן הדמים
וצריך להיות ליהנות.
כסף משנה הלכות מאכלות אסורות פרק טו הלכה יא
ומ"ש אבל הערלה וכלאי הכרם וכו'. נראה שכתב כן משום דאיכא לאקשויי כיון דאפי' באיסורים דרבנן מפני שיש להם מתירין אמרו שאסרו בכל שהן ק"ו שהיה ראוי באכילה
ט"ס וצ"ל שהיה ראוי בערלה.
משבצות זהב סימן ר"מ חסר תחילת אות ב'.
שולחן ערוך הרב אורח חיים הלכות קריאת שמע סימן עו סעיף ו'
צואה במקומה היינו בנקב פי הטבעת אפילו היא מכוסה אסור לקרות לדברי הכל שאף המתירים בצואה מכוסה על בשרו מודים בצואה במקומה מפני שזוהמתה מרובה שחמה היא ולא יצאה לאויר ואין ריחה מתפזר והוא שאם היה עומד היתה נראית ואפילו לא היתה נראית כשהוא עומד אלא כשהוא יושב אב ל אם לא היתה נראית כלל מותר מפני שלא נתנה תורה למלאכי השרת וכל זה לאותו אדם עצמו אבל אחר מותר לקרות אצלו כשהוא מכוסה בבגדיו:
מלת "אבל" יש בו טעות.
ים של שלמה חולין פרק ב' סימן י"ז
אלא קיימא לו כבעייתו של ר"ז, דסבר יש טריפות לחצי חיות. ט"ס וצריך להיות "קיימא לן".
ועוד זאת, בהגהות ברוך טעם בספר צל"ח למסכת פסחים ישנו טעות, וכל אות צריך להיות אות שלפניו, דוק ותשכח.
בשו"ת בית שלמה חלק אורח חיים סימן עט נאמר:
ואף דעכשיו נהגו ללתות החטים, א"כ המקח נתחמץ מתחלה...
צריך להיות "הקמח".
בלחם משנה פרק יד מהלכות שחיטה הלכה יד
והרב ב"י עמד גם עכל זה ותירץ תירוץ דחוק מאד.
טעות הוא וצריך להיות עמד על זה. או על כל זה.
במשנה ברורה סימן תמ"ג סקט"ו יש טעות חמור, שכן נאמר שם:
(טו) אחר שש שעות - ר"ל אע"ג דאז אסור בהנאה מן התורה לרוב פוסקים וא"כ הלא קעבר בקנייתו אדאורייתא אפ"ה בדיעבד אינו תופס דמיו דלא מצינו שיתפוס האיסור על הדבר שהחליף כ"א בע"ז והקדש ושביעית ולפי"ז ה"ה אלא מדרבנן כמבואר בחולין ד' ע"ב ברש"י ותוס' ומסתברא דה"ה לפי"ז אם מכר בתחלת שש דג"כ איסורו מדרבנן הוא אסור לו ליהנות מן בפסח גופא ג"כ אינו תופס דמיו:
וכל מה שהדגשתי ניתוסף בטעות מן הביאור הלכה, ואין מקומו בתוך המשנה ברורה.
ואגב, שם בביאור הלכה איתא:
אסור לו להינות מן הדמים
וצריך להיות ליהנות.
כסף משנה הלכות מאכלות אסורות פרק טו הלכה יא
ומ"ש אבל הערלה וכלאי הכרם וכו'. נראה שכתב כן משום דאיכא לאקשויי כיון דאפי' באיסורים דרבנן מפני שיש להם מתירין אמרו שאסרו בכל שהן ק"ו שהיה ראוי באכילה
ט"ס וצ"ל שהיה ראוי בערלה.
משבצות זהב סימן ר"מ חסר תחילת אות ב'.
שולחן ערוך הרב אורח חיים הלכות קריאת שמע סימן עו סעיף ו'
צואה במקומה היינו בנקב פי הטבעת אפילו היא מכוסה אסור לקרות לדברי הכל שאף המתירים בצואה מכוסה על בשרו מודים בצואה במקומה מפני שזוהמתה מרובה שחמה היא ולא יצאה לאויר ואין ריחה מתפזר והוא שאם היה עומד היתה נראית ואפילו לא היתה נראית כשהוא עומד אלא כשהוא יושב אב ל אם לא היתה נראית כלל מותר מפני שלא נתנה תורה למלאכי השרת וכל זה לאותו אדם עצמו אבל אחר מותר לקרות אצלו כשהוא מכוסה בבגדיו:
מלת "אבל" יש בו טעות.
Re: כמה תיקונים בספרים שונים שרשמתי באמתחתי
יישר כוח גדול.
חזור אל “תיקוני הקלדה ומראי מקומות”
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 15 אורחים