שו"ת פני יצחק חלק ב סימן ט

[ברוך ברמ-ד]

ספר זה יצא במהדורה חדשה, וחלק מהטעויות תוקנו בהערות, אבל עדיין נשארו בו הרבה טעויות, ואף בהערות יש טעויות


שמחלה לבעלה ת"ש כתו' - צ"ל שמחלה לבעלה ת"ש גרוש
ושטר המתי' הנז' הוא כתוב - צ"ל ושטר המחי' הנז' הוא כתוב
ואנס' דהכי אסיק אדעתיה - צ"ל ואנ"ס [=ואנן סהדי] דהכי אסיק אדעתיה
דחמותה היתה קודמת ומה עבד - צ"ל דחמותה היתה קודמת ומ"ה [=ומשום הכי עבד
וראיה גמורה מ"שך הפ"ח - צ"ל וראיה גמורה מהך דפ"ח [=דפרק חזקת]
דאפי' לא אמרו לא דבר - צ"ל דאפי' לא אמרו לו דבר
הרב פ"מ ז"ל בס"כ סי' ט"ו - צ"ל הרב פ"מ ז"ל בס"ב [=בספר ב] סי' ט"ו
שלא הטעה אותם שום אדם בזה - צ"ל שלא הטעה אותה שום אדם בזה
לבטל המחי' דנ"ד מכ"ח כ"ש - צ"ל לבטל המחי' דנ"ד מכח כ"ש
דהטענת היה במלתא דעבידי אינשי למיטעי - צ"ל דהטעות היה במלתא דעבידי אינשי למיטעי
ועוד דבנ"ד אנס' דהכי אסקה - צ"ל ועוד דבנ"ד אנ"ס [=אנן סהדי] דהכי אסקה
מהרשד"ם ז"ל בח"מ סי קי"ו - צ"ל מהרשד"ם ז"ל בח"מ סי' קי"ו
דס"ל החולקים בין שניהם - צ"ל דס"ל שחולקים בין שניהם
דהכי אמרי' דלא טעו היינו דוקא - צ"ל דכי אמרי' דלא טעו היינו דוקא
משום שהיתה קבורה שאינה יכולה - צ"ל משום שהיתה סבורה שאינה יכולה
דהיתה סבורה שאינה וכו' לחייבו - צ"ל דהיתה סבורה שאינה יכולה לחייבו
מעיקרא מאי סבר ולבסוף מאי סבר - צ"ל מעיקרא מאי סברה ולבסוף מאי סברה
גדול מזה הח"י זה כתבו - צ"ל גדול מזה החי' [=החילוק] זה כתבו
כתבו מהריב"ל בח"ב סי' ע"א - צ"ל כתבו מהריב"ל בח"ב סי' ע"ג
כנה"ג ח"מ ע"ש הגב"י - צ"ל כנה"ג ח"מ ע"ט הגב"י
יחשב שאין חולק שהרי - צ"ל וחשב שאין חולק שהרי
דיש לחוש להכרחה - צ"ל דיש לחוש להברחה
ובלתי ספק ואנס' שלא אמרה - צ"ל ובלתי ספק ואנ"ס [ואנן סהדי] שלא אמרה
ועיין בתשו' הרשב"ץ ח"ב סי' רנ"ח - צ"ל ועיין בתשו' הרשב"ץ ח"ב סי' רכ"ח
ודאי דהני ס"ל למר - צ"ל ודאי דהכי ס"ל למר
בפשיטות דפשרו ומחילה בטעות - צ"ל בפשיטות דפשרה ומחילה בטעות
ולו יהיה מ"ח הפוס' ז"ל - צ"ל ולו יהיה מח' [=מחלוקת] הפוס' ז"ל
דפשיט ליה באותה סברא - צ"ל דפשיט ליה כאותה סברא
כעת דהרי הדרי בי עתה - צ"ל כעת הדרי בי עתה
ודאי דלא מצא תו לטעון - צ"ל ודאי דלא מציא תו לטעון
כל כבודה בע"פ כתיב - צ"ל כל כבודה במ"פ [בת מלך פנימה] כתיב
כדאי' במס' שבועות בתוס' שם בד"ה - צ"ל כדאי' במס' שבועות ובתוס' שם בד"ה כל
הרב מהרמ"א ז"ל דסי' יו"ד הב"ל - צ"ל הרב מהרמ"א ז"ל בסי' י"ד הנ"ל
דהיתה היא והוא וכו' לברר - צ"ל דהיתה היא והוא יכולים לברר
דב"מ ז"ל שם בסי' קנז' - צ"ל דב"מ ז"ל שם בסי' הנז'
שכתב שזה מ"ח בין הרשב"א - צ"ל שכתב שזה מח' בין הרשב"א
למטען קיי"ל כדעת הרמב"ם והרב"ע - צ"ל למטען קי"ל כדעת הרמב"ם והרמ"ע
ויליף לה מתשו' מנהרי"קו ש"ו קי"א - צ"ל ויליף לה מתשו' מוהרי"קו שו' [=שורש] קי"א
ותו שכבר ביהרה כנ"ל - צ"ל ותו שכבר ביררה כנ"ל
ובנ"מ בפ"י מה' סנהדרין - צ"ל ובכ"מ בפ"ו מה' סנהדרין
הלא דכדוקא בעי מרן גילוי דעת אלא דעת אלא משום - צ"ל דלא דבדוקא בעי מרן גילוי דעת אלא משום
שמפני ספק החכם המורה - צ"ל שמפני פסק החכם המורה
דבכל תשו' הרבנים שקר' בא הדבר - צ"ל דבכל תשו' הרבנים שהזכרתי בא הדבר
אומר הוא דבשביל פסק הדיינין נתפשר - צ"ל אומ"ד [=אומדנא דמוכח] הוא דבשביל פסק הדיינין נתפשר
סכום כתו' עיקר הנדונייא ותוה' - צ"ל סכום כתו' עיקר הנדונייא ותוס'
וכל זה מיירי מיירי אם היא - צ"ל וכל זה מיירי אם היא
אם היא תובע לגרשה - צ"ל אם הוא תובע לגרשה
משום דאינה וכו' לסבול צרתה - צ"ל משום דאינה יכולה לסבול צרתה
שלא מחלה וכו' כיון דבלאו"ה - צ"ל שלא מחלה כתובתה כיון דבלאו"ה
וע"ע להרב ערוך השולחן א"הע שם - צ"ל וע"ע להרב ערך השולחן א"הע שם
ובפרמ"א ח"א סי' יו"ד י"א הכ"א -צ"ל ובפרמ"א ח"א סי' יו"ד י"א קכ"א
וצ"ל לדעתם ז"ל דתירוצו הכ' שם לקושייתו - צ"ל וצ"ל לדעתם ז"ל תירוצו הב' שם לקושייתו
כמ"ש הוא ז"ל בכ"מ מע"הג - צ"ל כמ"ש הוא ז"ל בכ"מ מכנ"הג
סי' ק"ה ס"ק שהביא ראיה - צ"ל סי' ק"ה ס"ק יד שהביא ראיה
ואם הביא דברי הרב פרמ"א - צ"ל וגם הביא דברי הרב פרמ"א
ואם ראיתי לו ז"ל שם שעמד בחת"י שבועת - צ"ל וגם ראיתי לו ז"ל שם שעמד בחקירת שבועת

שו"ת פני יצחק חלק ב - הערות סימן ט
ולכל כל היכא דלא ידע - צ"ל ולכן כל היכא דלא ידע