תיקונים בשו"ת מבי"ט

[ברוך ברמ-ד]

שו"ת מבי"ט חלק ב סימן ר
שחזר בו מן המוכר - צ"ל שחזר בו מן המכר
שכיון ששנתעבדו לו נכסי לוה - צ"ל שכיון שנשתעבדו לו נכסי לוה
וזהו דעת הרא"ש ז"ל - צ"ל וזהו דעת הרא"ם ז"ל
כלומר שחייב להלוואתו עד זמן שקבע - צ"ל כלומר שחייב להלוותו עד זמן שקבע

שו"ת מבי"ט חלק ב סימן ריג
דעד כאן לא קאמר הרמב"ן אלא דכתיבת השטר - צ"ל דעד כאן לא קאמר הרמב"ן דכתיבת השטר
אלא על מנת סתם כתבו שחייב - צ"ל אלא על מנה סתם כתבו שחייב
בקנין גמור אחרי שלא נזכר בשטר הצמר - צ"ל בקנין גמור אינו, אחרי שלא נזכר בשטר הצמר
מסתמא היתה נזכרת בין הצמר - צ"ל מסתמא היתה נזכרת בו הצמר
לא ינוחו בעלי חובות שלו לחייב - צ"ל לא יניחו בעלי חובות שלו לחייב
בכתיבת השטר חוב ומכירתו למלוה - צ"ל בכתיבת השטר חוב ומסירתו למלוה
כלומר שחייב להלוואתו עד זמן שקבע - צ"ל כלומר שחייב להלוותו עד זמן שקבע
שחייב להלוואתו להבין שיתן אותה - צ"ל שחייב להלוותו וכי היה אפשר להבין שיתן אותה
הביאו לשון הרמב"ם ז"ל פ' שלישי - צ"ל הביאו לשון הרמב"ם ז"ל פ' שלשים [הל' מכירה פרק ל הלכה א]
כיון שהוא שלו מדעת הקונ' - צ"ל כיון שהוא שלא מדעת הקונ'
איכא הוכחה דארעתא למקני - צ"ל איכא הוכחה דאדעתא למקני
וכל זה שמכר הצמר אחר שהמכר - צ"ל וכן זה שמכר הצמר אחר שהמכר
שבין לילה ובין לילה אבד - צ"ל שבין לילה היה ובין לילה אבד
וכן בנ"י פ' י"ד תשובת הרי"ף -צ"ל וכן בנ"י פ' י"נ [=יש נוחלין] תשובת הרי"ף