במאור דף ו. ד"ה מתני' בן עיר. לרי"ף סי' אלף עט (מגילה דף יט א)
כתוב שם: אמר רבא לא שנו אלא שעתיד לחזור בליל י"ד ונתעכב ולא חזר וכו'. ולא נתבררו לנו דברי הרב מאי עתיד ומאי נתעכב וכו'. ועכוב זה מאן דכר שמיה וכו'.
אמר אברהם: מי שלא הבין ולא ידע יתמה על פירוש הרב ז"ל והוא האמת, ואתרוייהו קאי רבא, דפשטא דמלתא ופרוז בן יומו וכו' ומוקף בן יומו דאמרינן על יום י"ד קאמר, שאם הוא מוקף באותו יום פרח ממנו תורת פרוז, ואם הוא פרוז דינו כפרוז. הלכך אם הוא בן כרך שהלך לעיר והיה בדעתו לצאת משם בלילי י"ד דהיינו קודם שהאיר מזרח והכי פירשו לה בירושלמי [פ"ב ה"ג], אף על פי שנתעכב שם שלא הזדמן לו דרכו ומאונס נשאר שם הרי הוא כמוקף וקורא בט"ו כמקומו ואינו חייב לקרותה עמהם. ואם לא היה בדעתו לצאת משם קודם האיר המזרח ובשעת חיוב מגילה של בני העיר לא היה בדעתו לצאת משם, הרי הוא פרוז וקורא עמהם אף על פי שהוא פרוז ליומו ותו לא. ואם היה בן עיר שהלך לכרך ועתיד לחזור למקומו בליל י"ד דהיינו קודם שהאיר
מזרח,ה
והכי פרישו בירושלמי [שם], אף על פי שנתעכב שם שלא נזדמן לו דרכו ומאונס נשאר שם הרי הוא כמוקף וקורא בחמשה עשר כמקומו ואינו חייב לקרותה עמהם. ואם לא היה בדעתו קודם האיר מזרח ובשעת חיוב מגילה של בני העיר לא היה בדעתו לצאת משם הרי הוא פרוז וקורא עמהם אף על פי שהוא פרוז ליומו ותו לא. ואם היה בן עיר שהלך לכרך ועתיד לחזור למקומו בליל י"ד דהיינו קודם שהאיר מזרח
קורא שם כמקומו אף על פי שנתעכב שם מאונס, ואם לאו הרי הוא כמוקף
אף על פי שנתעכב שם מאונס, ואם לאו הרי הוא כמוקף
אף על פי שאינו אלא ליומו ואינו קורא בי"ד. ואם מתעכב עמהם עד הערב קורא עמהם. ובודאי צריך להתעכב ולקרות עמהם שכבר נעשה מוקף ביום י"ד, דבי"ד הדבר תלוי דמפרזי נפקא לן לבן יומו והוא בן י"ד. ובירושלמי [שם] גרסי ניחא בן כרך שהלך לעיר שזמנו
מאורתא
בן עיר שהלך לכרך ואין זמנו מוקדם א"ר יודן לית כאן בן עיר שהלך לכרך. ונ"ל דלא גרסינן כמקומו בכ"ף אלא במקומו בבי"ת ולפי הגמרא שלנו הוא בכ"ף וכו'.מאוחר מ
מילים שיש תחתן קו - צריך להוריד.
מילים/אותיות הנמצאות בתיבת ציטוט - יש להוסיף.
