הרד"ל פרק לח אות כט - לא
(לה) לשני חלקים ואני בורר שאני בכור. אבל פי שנים לא ביקש רק לב' חלקים שוים, והיינו כדאמרינן בסוטה [יג א] נהי דבכירותיה זבין פשיטותיה לא זבין, ומ"מ לענין הברירה ביקש שיהיה לו הברירה כמשפט הבכור לענין חלוקת הכבוד, שעל זה לא מחל (ועיין בברכות [ו ב] אף על גב דמדעתיה זבניה לבכורתיה אפ"ה איקני ביה), ויעקב חלק לו כבוד כראוי לאחיו הבכור (והגדול עכ"פ):
(לט) ואת א"י ומערת המכפלה לחלק אחד. כן הוא בילקוט, וכן הוא הלשון להלן כאן ובשמות רבה פל"א [יז], שעיקר כוונת יעקב היה הקבורה, ודרש לה מקברי אשר כריתי לי ע"ש:
בכותרת של העתקה מובא שזה העתקה מכט עד לא ולעומת זאת אחד מהסעיפים מסומן בלה והשני בלט כשהם אחד אחרי השני בפרויקט