ציונים והערות לפרוייקט השו"ת מפורום אוצר החכמה

[הדרך סלולה]

א'. בעקבות אשכול שהיה כאן ונסגר, חשבתי שעדיין יש תועלת לציין פרטים שונים בנוגע לפרוייקט השו"ת, שיועילו למשתמשיו, ואולי גם לבעליו.
מה שהתחדש לי באשכול הנ"ל, בין השאר, הוא שנוסח התנ"ך שלהם הוא נוסח כת"י לנינגרד. ויש לזה משמעות חשובה מאד, כשמעתיקים פסוקים ודורשים באותיותיהם, לבדוק אם זה שוה לנוסח המסורה (כן, גם על "המסורה" יש ויכוחים וכו', אבל לא שמעתי על פוסק שסובר שלנינגרד מכריע).
עוד התעוררתי, שחיפשתי חידוש מסויים באבן האזל, ולא מצאתיו בפרוייקט השו"ת בשום אופן, עד שהתברר לי הענין: בד"כ הכניסו את ההשמטות של אבה"א לתוך ההלכות, אך באבה"א הוספות לטוען ונטען פ"ד ה"ה עובר המחבר מביאור הרמב"ם לחידושים על השו"ע (וכמובן שהרבה באבה"א הוא ביאורי סוגיות ופוסקים ולא רק ישירות על הרמב"ם), ואלו מושמטים בפרוייקט השו"ת. כדאי לשים לב שהמחפש דבר באבן האזל, יכול שלא למצאו בפרוייקט השו"ת מסיבה זו.
ב'. הפיסוק בפרוייקט השו"ת, לעתים מזעזע, גם בגמרא הוא דרמטי מדי, ומרבה בפיסוק גם במקום שאין לו טעם. ובפרט בספרים אחרים. הנה למשל דוגמא משו"ת הריב"ש סי' תי"ג:
"ויש בידי תשובה ממורינו הר"ן ז"ל שהשיב לי: להכשיר מעשה ב"ד של גט, שראו שנמסר הגט בפניהם. ואמר: שיכולין לעשות מעשה ב"ד, להתירה ע"פ ראייתם; לפי שרוב המפרשים והגדולים הסכימו: דלא בעינן: הגדה; בדיני ממונות; ולא מפלגינן בינייהו, לעדות החדש. או אפשר בנדון זה: שאחרים העידו בפניהם, על חתימת עדי המתנה: דהיא היא גופה".
יש כאן כמה שגיאות פיסוק, כמו "לא מפלגינן בינייהו, לעדות החדש", שאין כאן הפסק, אבל הנקודותיים האחרונות הם שגיאת הבנה, שהבין המפסק שהאחרים העידו על חתימת עדי המתנה: דהיא היא גופה, אבל כוונת הריב"ש שאם אחרים העידו על חתימת עדי המתנה, הדין שוה לדין הקודם.
ג'. הנה למשל דוגמא משו"ת הריב"ש סי' תי"ג:
"ויש בידי תשובה ממורינו הר"ן ז"ל שהשיב לי: להכשיר מעשה ב"ד של גט, שראו שנמסר הגט בפניהם. ואמר: שיכולין לעשות מעשה ב"ד, להתירה ע"פ ראייתם; לפי שרוב המפרשים והגדולים הסכימו: דלא בעינן: הגדה; בדיני ממונות; ולא מפלגינן בינייהו, לעדות החדש. או אפשר בנדון זה: שאחרים העידו בפניהם, על חתימת עדי המתנה: דהיא היא גופה".
האם כל סימני הפיסוק שבקטע המצוטט מופיעים במקור?
אם כן, ודאי חל שם איזשהו שיבוש, והטעויות לא מכוונות.
ד'. אני הייתי מציע לפרוייקט השו"ת לאפשר אופציה של הסתרת הפיסוק.
ה'. שלחו לי הודעה בפרטי שאפשרות זו קיימת. תודה לשולח. אבל אם הבנתי נכון שם מדובר בהשמטת פיסוק בתלמוד ובהדפסה בלבד, לאור מה שהועלה כאן גם הצעתי השמטה כללית.
אוצר החכמה כתב:
שלחו לי הודעה בפרטי שאפשרות זו קיימת. תודה לשולח. אבל אם הבנתי נכון שם מדובר בהשמטת פיסוק בתלמוד ובהדפסה בלבד, לאור מה שהועלה כאן גם הצעתי השמטה כללית.


בהעתקה ובהדפסה, לא בתצוגה. ורק בתלמוד, כפי שכתבת. שלחתי את ההצעה לפרויקט השו"ת, מן הסתם יגיבו שיקחו בחשבון.
יש להם אפשרות לראות הגמ' עם צורת הדף, שהוא עדיף בלא"ה, ופותר גם בעיה זו.
גם יש לדעת שהרבה פעמים הם לחקו נוסח שונה המקובל, או שחילוק הסימנים וכדומה שונה מהמקובל. פעמים אני משתמש עם ד.ב.ס. אע"פ שהוא גרוע פי מאה או יותר אך ורק מטעם זה.
ו'. הטקסט של הסמ"ע לקחו ממכון 'מורשה להנחיל' דא עקא שבמורשה להנחיל נהגו בשיטה מוזרה [בעיני] בציון המ"מ בתוך דברי הסמ"ע. שאחר שחידשו בשו"ע שלהם מדור 'ציונים' על השו"ע בו ציינו כל המ"מ למקורות השו"ע והרמ"א, שוב חסכו לחזור ולציין המ"מ המלא בתוך דברי הסמ"ע אלא ציינו לדוגמ' "כמו שכת' הרמב"ם [המובא בציונים אות ח']" וכן ע"ז הדרך. בפרויקט השו"ת אין את המדור 'ציונים' של מורשה להנחיל אבל את הסמ"ע כאמור לקחו ממורשה להנחיל על קרבו וכרעיו עם ציון המ"מ בנוסח הנ"ל ובלי ההקשר אין לו שום מובן.
ז'. באו"ש הל' מלוה ולוה פ"ב ה"ו נכתב: "לסכרא זו", במקום "לסברא זו"
ח'. פרוייקט השו"ת: רבינו ירוחם - מישרים נתיב ו חלק ה:
כתב הרשב"א ונראין מדבריו שאם התנה או לכל מוציא בין בטענתו בין שלא בטענתו שאין צריך לבא מכח המלוה אלא כל המוציאו יגבהו בבתרא. שטר שלוה בו.
המלה "בבתרא", היא פתיחת הקטע הבא, והנקודה טעות. (וכן צריך להגיה ונראה מדבריו, במקום ונראין).
ט'. ב"קשרים" לתוספתא ב"מ פה הכ"ג התחלף הלינק בין תוס' ב"ב לתוס' ב"מ
י'. שו"ת הרשב"א חלק א סימן אלף קי
אם איתא מאי עוות איתא דינא הכי למיהב זוזי ולמשקל שטרא? מאי אמרת? דאמר היה לך לפרוע בעדים.
סימן השאלה הראשון שגוי, וצ"ל:
אם איתא מאי עוות איתא? דינא הכי למיהב זוזי ולמשקל שטרא! מאי אמרת? דאמר היה לך לפרוע בעדים.
לא תוקן שם אף שינוי צנזורה. (כמו עובדי עכו"מים וכותים וכן עוד הרבה דברים שחלקם תוקנו במהדורות הנפוצות כבר מזמן)
ביאור הגר"א חו"מ קפה י "ברברי הרא"ש" במקום בדברי. וכן ביו"ד רא יא. חיפוש של המלה "ברברי" מראה עוד טעויות רבות כאלו. וכן כמה מופעים של "אשלי ברברי"...

בענין הפיסוק התייאשתי מלציין, כי כולו גרוע ולא נסבל, עכשיו ראיתי:
שו"ת הריב"ש סימן תמז
שאין להפליא על הרופאים: שהרי גם דעת רבי יהודה, היה כן. אלא שהרמב"ם ז"ל וחבריו: חשו לדשמואל.
זה פשוט מביך, נראה כאילו נעשה ע"י תוכנת מחשב ולא ע"י בן אנוש

קומי_אורי כתב:
בעקבות אשכול שהיה כאן ונסגר, חשבתי שעדיין יש תועלת לציין פרטים שונים בנוגע לפרוייקט השו"ת, שיועילו למשתמשיו, ואולי גם לבעליו.
מה שהתחדש לי באשכול הנ"ל, בין השאר, הוא שנוסח התנ"ך שלהם הוא נוסח כת"י לנינגרד. ויש לזה משמעות חשובה מאד, כשמעתיקים פסוקים ודורשים באותיותיהם, לבדוק אם זה שוה לנוסח המסורה (כן, גם על "המסורה" יש ויכוחים וכו', אבל לא שמעתי על פוסק שסובר שלנינגרד מכריע).
את פירוש הר"ח לשבת (לא בדקתי שאר מסכתות), הם סידרו על הדפים לפי פירוש הר"ח המופיע על הדף בש"ס ווילנא. דא עקא שישנם מקומות שמחמת אילוץ מקום, פירוש הר"ח הנדפס על הדף, כלל אינו שייך לדף ההוא. ולדוגמה: פרק הזורק מתחיל בדף צו., ואילו פי' הר"ח לפרק זה מתחיל בדף צז. בשורה התחתונה.
מה שגורם שכאשר נעמוד בדף צו: ונבחר באופציה 'מפרשים/רבינו חננאל', נקבל את פירוש הר"ח לדף צד: