פורום פרוייקט השו"ת

שלום רב

אני זוכר לערך מימרא אחת בגמרא שאבקש את עזרתכם במציאתו

הקטע מדבר על תלמיד שחידש משהו בהלכה ולא להזניח את אות תלמיד וכן ה חידוש "

מי שזוכר שישלח לכאן ו/או שישלח לי במייל beenyisraeli555@gmail.com

תודה מראש
בני ישראלי

כבר עבר זמן רב ומסתמא אין הדבר רלוונטי.
אולי כונת כבודו לזה- תלמוד בבלי מסכת עירובין דף יג עמוד א
תניא אמר רבי עקיבא לא אמר רבי ישמעאל דבר זה אלא אותו תלמיד אמר דבר זה והלכה כאותו תלמיד הא גופה קשיא אמרת לא אמר רבי ישמעאל דבר זה אלמא לית הלכתא כוותיה והדר אמרת הלכה כאותו תלמיד אמר רב יהודה אמר שמואל לא אמרה רבי עקיבא אלא לחדד בה התלמידים
ובתוס' שם: לחדד בו את התלמידים - אין לפרש כמו בשאר דוכתי לידע אם ידעו להשיב על דבריו דמאחר שאמר שלא אמר ר' ישמעאל דבר זה מעולם היו יודעים שלא אמר כי אם לשבחו. עכ"ל. וברש"י לא אמרה ר' עקיבא - להאי הלכה כאותו תלמיד, אלא לחדד את התלמידים שישימו לבם לתורה ויאמרו פלפול מלבם, לפיכך שיבחו בפניהם.
-------
אח"כ מצאתי במסכת חולין דף ז עמוד א
מכאן לתלמיד חכם שאמר דבר הלכה שאין מזיחין אותו ואמרי לה אין מזניחין אותו ואמרי לה אין מזחיחין אותו מאן דאמר מזיחין כדכתיב ולא יזח החשן ומאן דאמר אין מזניחין דכתיב כי לא יזנח לעולם ה' ומאן דאמר מזחיחין דתנן משרבו זחוחי הלב רבו מחלוקות בישראל
ומסתמא לזה כונת מר.