עשרת ימי תשובה
פורסם: א' 02 אוקטובר, 2011 6:34 pm
א. ימי תשובה
עשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים נקבעו לימי תשובה (ראש השנה יח, ב; יבמות מט, א).
הטעם: כדי שיהיה שבוע שלם בין ראש השנה ליום הכיפורים, כדי שבכל יום מימי השבוע יתקן כנגדו את אותו היום מימי השבוע שבשנה שעברה (יערות דבש; מ"ב סימן תרב).
ב. מרבים בתשובה במידה יתירה
בעשרת ימי תשובה מרבים בתשובה במידה יתירה מאשר בכל שאר ימות השנה (ר"ה יח, א; רמב"ם הלכות תשובה פ"ג ה"ד).
הטעם: למרות שהתשובה יפה תמיד, מכל מקום מתקבלת היא ביתר קלות בעשרת ימי תשובה, כפי שנאמר (ישעיה נה, ו): "דרשו ה' בהמצאו... "(שם).
ג. רק עשיית תשובה יכולה להכריע את הכף
הוספת מצוות בעשרת ימי תשובה אינה יכולה להכריע את הכף של הבינוניים, אלא אך ורק עשיית תשובה, כפי שאמרו חז"ל: "בעשרת ימי תשובה, בינוניים תלויים ועומדים עד יום הכיפורים. עשו תשובה - נחתמין לחיים; לא עשו תשובה - נחתמין למיתה" (ראש השנה טז, א, על פי גירסת הרמב"ם הלכות תשובה פ"ג ה"ג).
הטעם: גודל התביעה על האדם, אשר חייב לשוב בתשובה, ויכול לעשות זאת בקלות בימים אלה, ואינו שב, היא כל כך גדולה, עד שאין שום זכות אשר תכריע את הכף, כשלא עשה תשובה (הרמב"ן בדרשתו לר"ה; שערי תשובה, שער א, אות ב).
ד. יש להמנע מאכילת פת עכו"ם
אף מי שאינו נמנע מלאכול פת עכו"ם כשר במשך השנה, ישתדל להמנע מכך בעשרת ימי תשובה (ראבי"ה; טושו"ע סימן תרג ס"א).
הטעם: מאחר והיתר פת עכו"ם כשר אינו ברור, ראוי להמנע מלאוכלו לפחות בעשרת ימי תשובה (ב"י שם).
ה. מצוה לשפוט בין אדם לחברו
בימים אלו מצוה לשפוט בין אדם לחברו ללא כל דיחוי (לבוש סימן תרג; ט"ז סימן תרב).
הטעם: כדי להוציא את הגזילה מתחת יד הגוזל, שכן על עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר (מגן אברהם שם בשם הלבוש).
טעם נוסף: מפני שכאשר יש דין למטה, אין דין למעלה, כלומר: אין צורך להעניש את העבריין על אותו עוון פעם נוספת (ט"ז שם).
ו. נמנעים מלהשביע אדם בבית הדין
בעשרת ימי תשובה נמנעים מלהשביע אדם בבית הדין (רמ"א סימן תרב).
הטעם: בימים אלו חוששים ביותר מלהביא עונש שבועה לעולם ח"ו (ט"ז שם).
ז. נמנעים מלהחרים
בעשרת ימי תשובה נמנעים מלהחרים (מהרי"ל ורמ"א סימן תרב).
הטעם: כדי שלא לעורר את כוחות הדין לפני יום הכיפורים (ט"ז שם).
ח. כופלים את תיבת "לעילא"
יש אומרים כי בעשרת ימי תשובה צריך לכפול את תיבת "לעילא" באמירת הקדיש* (לבוש ומג"א סימן תקפב ס"ק ד).
הטעם: לפי שבימים אלו הקדוש ברוך הוא מתעלה ביותר, כפל כפליים, שהרי הוא יושב על כסא דין והכל צריכים לשבחו ולפארו ולבקש רחמים שיצאו זכאים בדין (לבוש).
----------
* ברם, רבים הם הפוסקים שלא הזכירו כלל ענין כפילת תיבת לעילא בקדישים.
ובכף החיים אות לט הביא בשם האריז"ל (שער הכוונות, דרוש הקדיש), שיש סוד במנין כ"ח התיבות מיהא שמיה רבא עד דאמירן בעלמא. משמע דאין חילוק בין עשרת ימי תשובה לשאר ימות השנה, ואין לכפול תיבת לעילא.
ודבריו הם פלא, שהרי מובא בפוסקים (ראה שו"ע הרב סט"ז; מט"א ס"א; קש"ע סימן קכח ס"א) שכאשר כופלים את תיבת לעילא צריכים לומר "מכל ברכתא" ולא "מן כל ברכתא", כדי שמספר התיבות בקטע הנ"ל יהיה כ"ח.
ט. פתיחת ארון הקודש ב"אבינו מלכנו" וב"שמע קולנו"
בקהילות שונות נהוג לפתוח את ארון הקודש בעת אמירת "אבינו מלכנו" ובעת אמירת "שמע קולנו" (מהרי"ל עמוד רפב).
הטעם: פתיחת ארון הקודש היא כנגד כניסת הכהן הגדול לקודש הקדשים, שכן בארון הקודש נמצאים ספרי התורה, ובקודש הקדשים נמצאים ארון הברית והלוחות, וזאת כדי להגביר את הכוונה ולהקדישה קדושה יתירה (לבוש או"ח סימן קלג; כתר שם טוב סימן שט).
י. אין עורכים נישואין
יש נוהגים שלא לערוך נישואים בעשרת ימי תשובה (מט"א סימן תרב סעיף ה; קצוש"ע סימן קל סעיף ו).
הטעם: משום שאין להרבות בימים אלה בשמחה, ריקודים ומחולות, לפי "שהם ימי תשובה על עוונותינו" (אלף המגן שם אות ה).
עשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים נקבעו לימי תשובה (ראש השנה יח, ב; יבמות מט, א).
הטעם: כדי שיהיה שבוע שלם בין ראש השנה ליום הכיפורים, כדי שבכל יום מימי השבוע יתקן כנגדו את אותו היום מימי השבוע שבשנה שעברה (יערות דבש; מ"ב סימן תרב).
ב. מרבים בתשובה במידה יתירה
בעשרת ימי תשובה מרבים בתשובה במידה יתירה מאשר בכל שאר ימות השנה (ר"ה יח, א; רמב"ם הלכות תשובה פ"ג ה"ד).
הטעם: למרות שהתשובה יפה תמיד, מכל מקום מתקבלת היא ביתר קלות בעשרת ימי תשובה, כפי שנאמר (ישעיה נה, ו): "דרשו ה' בהמצאו... "(שם).
ג. רק עשיית תשובה יכולה להכריע את הכף
הוספת מצוות בעשרת ימי תשובה אינה יכולה להכריע את הכף של הבינוניים, אלא אך ורק עשיית תשובה, כפי שאמרו חז"ל: "בעשרת ימי תשובה, בינוניים תלויים ועומדים עד יום הכיפורים. עשו תשובה - נחתמין לחיים; לא עשו תשובה - נחתמין למיתה" (ראש השנה טז, א, על פי גירסת הרמב"ם הלכות תשובה פ"ג ה"ג).
הטעם: גודל התביעה על האדם, אשר חייב לשוב בתשובה, ויכול לעשות זאת בקלות בימים אלה, ואינו שב, היא כל כך גדולה, עד שאין שום זכות אשר תכריע את הכף, כשלא עשה תשובה (הרמב"ן בדרשתו לר"ה; שערי תשובה, שער א, אות ב).
ד. יש להמנע מאכילת פת עכו"ם
אף מי שאינו נמנע מלאכול פת עכו"ם כשר במשך השנה, ישתדל להמנע מכך בעשרת ימי תשובה (ראבי"ה; טושו"ע סימן תרג ס"א).
הטעם: מאחר והיתר פת עכו"ם כשר אינו ברור, ראוי להמנע מלאוכלו לפחות בעשרת ימי תשובה (ב"י שם).
ה. מצוה לשפוט בין אדם לחברו
בימים אלו מצוה לשפוט בין אדם לחברו ללא כל דיחוי (לבוש סימן תרג; ט"ז סימן תרב).
הטעם: כדי להוציא את הגזילה מתחת יד הגוזל, שכן על עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר (מגן אברהם שם בשם הלבוש).
טעם נוסף: מפני שכאשר יש דין למטה, אין דין למעלה, כלומר: אין צורך להעניש את העבריין על אותו עוון פעם נוספת (ט"ז שם).
ו. נמנעים מלהשביע אדם בבית הדין
בעשרת ימי תשובה נמנעים מלהשביע אדם בבית הדין (רמ"א סימן תרב).
הטעם: בימים אלו חוששים ביותר מלהביא עונש שבועה לעולם ח"ו (ט"ז שם).
ז. נמנעים מלהחרים
בעשרת ימי תשובה נמנעים מלהחרים (מהרי"ל ורמ"א סימן תרב).
הטעם: כדי שלא לעורר את כוחות הדין לפני יום הכיפורים (ט"ז שם).
ח. כופלים את תיבת "לעילא"
יש אומרים כי בעשרת ימי תשובה צריך לכפול את תיבת "לעילא" באמירת הקדיש* (לבוש ומג"א סימן תקפב ס"ק ד).
הטעם: לפי שבימים אלו הקדוש ברוך הוא מתעלה ביותר, כפל כפליים, שהרי הוא יושב על כסא דין והכל צריכים לשבחו ולפארו ולבקש רחמים שיצאו זכאים בדין (לבוש).
----------
* ברם, רבים הם הפוסקים שלא הזכירו כלל ענין כפילת תיבת לעילא בקדישים.
ובכף החיים אות לט הביא בשם האריז"ל (שער הכוונות, דרוש הקדיש), שיש סוד במנין כ"ח התיבות מיהא שמיה רבא עד דאמירן בעלמא. משמע דאין חילוק בין עשרת ימי תשובה לשאר ימות השנה, ואין לכפול תיבת לעילא.
ודבריו הם פלא, שהרי מובא בפוסקים (ראה שו"ע הרב סט"ז; מט"א ס"א; קש"ע סימן קכח ס"א) שכאשר כופלים את תיבת לעילא צריכים לומר "מכל ברכתא" ולא "מן כל ברכתא", כדי שמספר התיבות בקטע הנ"ל יהיה כ"ח.
ט. פתיחת ארון הקודש ב"אבינו מלכנו" וב"שמע קולנו"
בקהילות שונות נהוג לפתוח את ארון הקודש בעת אמירת "אבינו מלכנו" ובעת אמירת "שמע קולנו" (מהרי"ל עמוד רפב).
הטעם: פתיחת ארון הקודש היא כנגד כניסת הכהן הגדול לקודש הקדשים, שכן בארון הקודש נמצאים ספרי התורה, ובקודש הקדשים נמצאים ארון הברית והלוחות, וזאת כדי להגביר את הכוונה ולהקדישה קדושה יתירה (לבוש או"ח סימן קלג; כתר שם טוב סימן שט).
י. אין עורכים נישואין
יש נוהגים שלא לערוך נישואים בעשרת ימי תשובה (מט"א סימן תרב סעיף ה; קצוש"ע סימן קל סעיף ו).
הטעם: משום שאין להרבות בימים אלה בשמחה, ריקודים ומחולות, לפי "שהם ימי תשובה על עוונותינו" (אלף המגן שם אות ה).