אני מחפש מידע בעניין המובא בתוס' בשם ר"ת ואילו בספר הישר לר"ת מובא באופן שונה מה המשמעות?
ביבמות י"ב תוספות מביא
ור"ת אומר דלפני תשמיש ודאי אסור ליתן שם מוך דאין דרך תשמיש בכך והרי הוא כמטיל זרע על העצים ועל האבנים כשמטיל על המוך אבל אם נותנת מוך אחר תשמיש אין נראה לאסור דהאי גברא כי אורחיה משמש מידי דהוה אקטנה ואילונית דלא איתסרו בתשמיש משום דלאו בנות בנים נינהו והאשה שנותנת אח"כ מוך לא הוזהרה אהשחתת זרע כיון דלא מיפקדה אפריה ורביה ומשמשות במוך דקתני הכא היינו צריכות לשמש במוך.
ספר הישר לר"ת (חלק החידושים) סימן קסו
ג' נשים משמשות במוך. פי' צריכות לשמש במוך מפני הסכנה כדמפרש ואזיל. וליכא לפרש מותרות לשמש במוך דאפי' כל הנשים נמי דהא לא מיפקדי אפרייה ורביה כדאית' בשילהי הבא על יבמתו. ואי משום חובת הבעל דמיפקד ליכא למיפרש. חדא דלאו הכי משמע לישנא. ועוד דאפי' קיים מצות פריה ורביה נמי קאמר. וביטול שכבת זרע לא הוי דנימא בשאר נשים אסור כדאמרי' בריש פירקין. ואינו מזכיר האם זה לפני תשמיש או אחריו.
תוס' וספר הישר לר"ת
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 9 אורחים